למרבה הצער, המציאות בישראל סוף שנת 2005, עגומה בהחלט. לפי הנתונים, שכיחות המחלה נמצאת בעליה מתמדת (במיוחד אצל בני נוער). במחלקות האשפוז השונות ברחבי הארץ התפוצה מלאה, והנורא מכל- רוב החולים, למרות כל הטיפול והאמצעים, פשוט לא מחלימים. חלק עוברים למחלה אחרת בתחום ההפרעות אכילה (למשל רוב האנורקסיות הופכות לבולמיות עם השנים) וחלק פשוט מתים כתוצאה מהרס מוחלט של גופם.

אז איך יוצאים מזה?

איך מסייעים לאדם שסובל מהפרעות אכילה?

ואיך בכלל מזהים את הבעיה..

1. מהן הפרעות אכילה?

כיום מבחינים הרופאים ב-3 סוגים של הפרעות אכילה:

א. אנורקסיה: ירידה משמעותית במישקל הגוף , דימוי גוף נמוך ואצל בנות רבות הפסקת המחזור החודשי.

ב. בולימיה: אכילה מרובה בהתקפים(שמגיעים לאלפי קלוריות ואף יותר) ולאחר מכן הקאה או שלשול.

ג. אכילה כפייתית: אכילה מופרזת ועודף מישקל גדול.

חשוב לזכור שבכל התופעות מדובר במחלה שנובעת מבעיות נפשיות. כלומר, אם מישהי אנורקסית היא לא עושה את זה בלי סיבה ובשביל הכיף, עומדים מאחורי זה שנים רבות של דכאונות ובעיות נפשיות.

2. כיצד מזהים הפרעות אכילה?

*  הילד לובש בגדים הגדולים ממנו בכמה מידות (כדי להסתיר השמנה או הרזיה).

* הילד סובל מדיכאונות ומצב רוחו ירוד.

* שרידים לאכילה בסתר(משמה חבילות שוקולד וחטיפים ריקות שמוחבאות מאחורי הארון).

* אנורקטיות בד"כ הן בנות פרפקציוניסטיות, חשוב להן להיות טובות ומושלמות בכול - גם בלימודים

  (לכן בד"כ לא יראו ירידה בלימודים אצלן).

* ריחות וסימנים להקאות ושלשולים בשירותים.

* התרוקנות המקרר במספר קצר של ימים.

* סירוב הנער או הנערה לצאת לאירועים ומפגשים חברתיים.

 כל אלה – הינם חשדות ואינם מצביעים בהכרח על קיומה של הפרעה. חשוב לראות את התמונה הכוללת ולא להיטפל לגורם ספציפי, דבר שעלול לפגוע בסופו של דבר בילד על לא עוול בכפו.

 3. איך מטפלים?

חשוב מאוד לא לפעול לבד על דעת עצמכם. הרבה הורים מנסים ללכת עם הילד בדרך קשה, לחייב אותו לאכול ולצעוק עליו -  זה רק מחמיר את הבעיה ברוב המקרים. כדאי לקבוע פגישה דיסקרטית עם פסיכולוג \ רופא שמתמחה בעניין ולהתייעץ איתו כיצד יש לפעול.

מומלץ כמו כן לשלוח את הילד לטיפול אצל פסיכולוג בתחילה. במקרה הצורך נדרש גם פסיכיאטר (כשיש צורך בטיפול תרופתי לצורך הרגעה). בסופו של דבר, לאחר עיבוד תהליכים רגשיים, עוברים לתיכנון תוכנית אכילה בפועל.

חשוב מאוד לדבר עם הילד על הבעיה, אך לזכור שיש חיים מעבר עליה. נער או נערה הסובלים מהפרעות אכילה גם ככה מתעסקים באוכל 99% מזמנם. לכן כדי להוציא את הילד לסרט או הצגה או לכל בילוי שלא קשור במזון, לעודד מפגשים עם חברים וכ'ו.

כמו כן חשוב מאוד לא לספר על הבעיה ולדון בנושא האוכל עם כל דיכפין. הדבר האחרון שהילד או הילדה רוצים הוא להוות נושא לשיחה.

מאת: הילה תור מתוך: פורום דיאטות ואורח חיים בריא